לפני שלוש עשרה שנה עברנו למודיעין. היתה זו עיר לבנה, בוהקת בשמש כבר בשעות הבוקר, אוויר יבש קצת פחות מבירולשים, פארקים ענקיים ושטחים פתוחים אל האופק. בערבי הקיץ היינו יושבים על המרפסת מול גבעת התיתורה
וצופים אל השקיעה. "לראות את היום נגמר", קראנו לזה. היום כבר לא רואים את האופק מהמרפסת שלנו ואת השלווה
אפשר אולי לחפש בישובים הסמוכים. מודיעין הפכה להיות עיר רועשת במיוחד.
עד לפני שנתיים בערך היו פותחים בקיץ במה בפארק הדגים, מאה מטר במרחק אווירי מאיתנו. פעם בשבוע רמקולים בפול ווליום, וזה בנוסף לימי הולדת עם ליצנים מאנפפים במיקרופון שרק חוט הוביל ממנו לרמקול צורח. השכנים מעמק החולה
התלוננו מספיק זמן, ובד בבד נפתח קניון עזריאלי והרעש עבר לרחבת הירידים. נשמנו לרווחה וקיווינו שנוכל לחזור
למרפסת.
אבל השקט לא נמשך זמן רב. ב"הולמס פלייס" ממולנו, בהמשך לפארק הדגים, אוהבים לפתוח רמקולים ובמות בידור.
שלוש פעמים בשבוע- א-ג-דו-דו-דו, כמיטב המסורת במועדוני "הכל כלול" בטורקיה. כל בדרן טירון יכול לעלות על במה
מאולתרת ולצרוח הוראות ברמקול. המוסיקה-מחרישת אוזניים, וגם אם ההמולה הזו מתרחשת בשעות שאינן שעות מנוחה,
אפילו אם ההרעשה היא בשעות מקובלות-עדיין היכולת המנטאלית לסבול אותה מוטלת בספק בפרט שהאירועים המרגשים
הללו קורים שלוש פעמים בשבוע.
השבוע, לרגל משחקי גביע העולם בכדורגל (המונדיאל), הוסיפו עוד אירוע רעשני אחד והוציאו טלוויזיות אל משטח הדשא
החיצוני. בקולי קולות הרעימה הטלוויזיה את המשחק בין הולנד להשד יודע מי. איך אני יודעת שזה הולנד? כי שמעתי עד
כאן את כל מהלך המשחק. לא הייתי צריכה לפתוח טלוויזיה אצלי בבית גם לו רציתי. פנייתי הטלפונית ל"הולמס פלייס"
בבקשה אנושית להחליש מעט את הווליום נענתה ב"בשעות אלה מותר לנו".
יפה, אבל באחת עשרה בלילה לפי החוק צריך הרעש להיפסק, והוא לא נפסק. פניתי למשטרת מודיעין. שום דבר לא קרה
הרעש נמשך עד 23:30 ונפסק רק כאשר הסתיים המשחק. לפנייתי השנייה השיבה המוקדנית במשטרה "הניידת כבר שם".
אבל אני רואה מהחלון את כל הפנורמה והסצינה של הרחוב מסביב להולמס פלייס. ניידת משטרה לא היתה שם. אני מבטיחה לכם. איפה היתה המשטרה? לא ברור. אולי הם היו עסוקים ברישום דו"חות לילדים בפארק.
אז רעש זה מושג יחסי. בעלי ספר הלילה 3 מטוסים שעברו מעל הבית שלנו. אני לא שמעתי אותם, ישנתי. הילדים הרועשים
בפארק מפריעים לי מאד, אבל אני משתדלת לא להציק להם מתוך שאני יודעת כמה מעט מקומות בילוי והתכנסות יש כאן בעיר.
עם זאת, אינני מוכנה לעבור בשתיקה- לא על ההתנהלות של "הולמס פלייס" שכל מטרתו היא להרוויח עוד כמה אלפי שקלים
ולא על ההתנהלות של המשטרה, שתסלח לי, אבל היא חזקה על חלשים. יותר קל לאיים על ילד בן שש עשרה שדיבר בקול
רם מעט בפארק מאשר על מוסד חזק כמו "הולמס פלייס".
לתשומת לב מקבלי ההחלטות בעיר!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה