למען הגילוי הנאות אציין כי אני דוברת "ארגמן", ומטרתי היא להביא לידי ביטוי את פעילות הארגון בתקשורת ולחשוף לקהל רחב ככל האפשר את חזון הארגון,מטרותיו ועשייתו. הדוברות איננה מטרה בעיני, אלא כלי. תפקידו של הדובר להעצים פעולת הארגון, הנהלתו וחבריו, ובמילים אחרות: לייצר אווירה תומכת מסביב לארגון, למתג אותו ולמקד את תשומת הלב אליו. דובר שאמון על מיתוג ארגונו וממוקד בטובתו, גם אם כל דרכו אמת- יעגל לפעמים פינות. ככה זה.
דוברות היא משרת אמון. היא מושתתת על יחסי היכרות ויכולת לעבוד יחד עם הממונה-המנכ"ל, היו"ר וכו'. כל אלה יוצרים אמון האפשר לדובר לפעול במרחב מרווח, יחסית, גם בלי פיקוח הדוק ושיטתי של המנהל כל שעה משעות היממה. כשיש אמון בין הדובר וראשי הארגון, אין צורך בפורמליסטיקה מיותרת. לכן נראית לי הדרישה (ראו את הפוסט של יקי בז'ה בנושא) לחוקק חוק או תקנה המחייבים את דובר העירייה למסור הודעות אמיתיות ומדויקות מוזרה מעט, בלשון המעטה.
http://watch.modiin.us/2010/07/16/%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%a7%d7%a1-%d7%a9%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%91%d7%a1/
דובר העירייה הוא בעצם בחירה אישית של ראש העיר והוא איש אמונו. חברי מועצת העיר הרוצים להעיר על עבודת הדובר, יכולים להעלות את הנושא באופנים שונים- בישיבות מועצת העיר, בתקשורת, בפורומים פומביים שונים. לראש העיר עומדת הזכות למנות דובר כרצונו, לפטר אותו ברצונו ולתת גיבוי לעבודתו. מצד שני לציבור ולנבחריו עומדת הזכות לבקר את אופן ההתנהלות הזו. יפה עושה העיתונות המקומית לגווניה, כולל זו האינטרנטית, שהיא מספקת לנו נתונים הולמים וכלים ראויים להתמודד עם אופן התנהלות זו ולבקר אותה.
הציבור קורא את העיתונים, את הפוסטים ואת הפרסומים השונים והוא יכול לשפוט. אי אפשר לחוקק חוק ולהמציא
תקנה על כל בדל התנהלות של מחזיק תיק עירוני, פקיד בכיר או דובר. עצם העובדה שהביקורת הושמעה, ולא בקול דממה דקה, יש בה כבר כדי להוות איזו נקודת איום על השלטון. מניסיוני אני אומרת-ביקורת עניינית, אמיצה ושיטתית יש לה
הרבה יותר השפעה מאשר לבירוקרטיה. אף אחד מחברי מועצת העיר, כולל לא מר ויינרב, אינו חף מטעויות. הביקורת הציבורית שופטת ותשפוט כל אחד מהעושים במלאכה. ההתעסקות הזו בפורמליסטיקה לא תפתור את הבעיה.
אני גם לא בטוחה שכל נבחרי הציבור-בעירייה או בממשלה, לצורך העניין, יעמדו בתקנה שעליהם לדווח רק אמת.
אינני בטוחה שיש עיתון או אתר אינטרנט שיכול להישבע שכל דבריו אמת וכל דיווחיו נכונים במאה אחוז. הנה, השבוע פרסמה העיתונות המקומית בכותרות גדולות על חילופי גברי בתפקיד סגן ראש העיר. כתבו על אירוע שעדיין לא קרה, למעשה, ודיווחו שמוטי גרונר החליף את אלכס ויינרב כסגן ראש העיר. האם צריך היה אולי לדרוש מהמדווחים בעיתונות לציית לחוק האמת של ויינרב? לא! הם דווחו את מה שהם ידעו כי הם סמכו על המקור שלהם, אבל אי שם בדרך
משהו כנראה השתבש, והאירועים לא קרו בדיוק כפי שתוכננו. ללמדך, שלא רק אמת עליך לדווח אלא גם אל תדווח
על אירוע שייקרה כאילו הוא כבר קרה!
לבסוף, כמתבוננת מהצד, אני בטוחה שראש העיר יודע ומודע לכך שיש לאנשים ביקורת על דברים כאלה ואחרים. כשהעגלה מושכת במעלה ההר, לעיתים היא סוטה קצת ימינה ושמאלה, ויש טענות וטרוניות. זה לגיטימי. אבל כשאדם יושב בקואליציה העירונית וממלא תפקיד סגן ראש עיר בתואר, אני לפחות מצפה ממנו שאת הביקורת שיש לו על עשיית העירייה
הוא יבטא קודם כל במקומות הראויים והנכונים ורק אחר כך בתקשורת וברשימת התפוצה של הדוא"ל שלו. מי שעושה למען הציבור צריך להעמיד את העשייה במרכז ההוויה ולא את העושה. את המעשה ולא את הדיבור. את האופן ולא
את הדובר.
יעל, ההצעה לסדר בפוסט אליו הפנית אינה בחוק או תקנה, אלא הצעה להחלטה ניהולית שמטרתה להנחות את כללי העבודה של דוברות העירייה. לצערי בעידן הדוברות תחת ביבס, אמינות הודעות העירייה ירדה פלאים, וההצעה הנ"ל מתעדת זאת היטב.
השבמחקמאוד מוזר לי שאת בוחרת לגונן על דוברות עירייה אשר מפיצה דיסאינפורמציה באופן שיטתי. הייתי מצפה מארגון כמו ארגמן להצטרף בקריאה לעירייה לנהוג בשקיפות ולדווח אמת לתושבים.