מיתוג העיר מודיעין

מה הופך עיר למוקד משיכה במציאות רבת תהפוכות? אחת האפשרויות בעידן השיווק המודרני היא מיתוג שנעשה באופן
מתוכנן ומושכל תוך שיתוף התושבים. אין ספק כי מי שמוביל את המיתוג העירוני הוא ראש העיר, אבל השתתפות מקיפה
ומעמיקה של התושבים בתהליך תסייע לא רק לבחירה אופטימלית בנושא, בסמל ובסיסמא אלא גם בתהליך ההטמעה
שיבוא לאחר ההחלטה.

יקי בז'ה העלה שתי טענות מרכזיות בהקשר להחלטה הסופית על מיתוג העיר, אליהן אני מבקשת להתייחס כאן. האחת-
הסלוגן "מודיעין-עיר העתיד" לא נכלל ברשימת ההצעות למיתוג, ויש לכלול אותו. לדבריו סיסמא זו אומצה על ידי רבים מתושבי מודיעין ויש להתייחס אליה. טענתו השנייה היא שיש לפרסם את ההצעות למיתוג לפני הכנס בו ייבחרו הנושא
הסיסמא והסמל כדי לאפשר לציבור לשקול בכובד ראש את הבחירה הנכונה.

ראשית, לא התושבים בחרו בסיסמא "עיר העתיד" אלא מועצת העיר הראשונה בראשות משה שכטר. להיפך: סיסמא זו
שלא שיקפה את המציאות בעיני תושבים רבים, היתה לבדיחה. "זו עיר שינה", אמרו. חלק ניכר מתושבי מודיעין
מבלים את זמנם על הכבישים הסובבים בנסיעה למקומות העבודה ולא נשאר להם כמעט זמן לייצר את העתיד הקהילתי שלהם. עד לפני שנה לא חלמו אפילו על מבנה מרכזי למתנ"ס או בריכת שחייה ציבורית. יש מחסור כרוני במבני ציבור למפגשים קהילתיים כמו מועדוני נוער ומבנים לאזרחים ותיקים. ומי שלא השתכנע עדיין, שיקרא את תכנית הבנייה לשכונה החדשה, "שכונת הציפורים", דרומית ל"אבני חן". בנייתה של שכונה זו עוד לא החלה, ותוכניותיה נמצאות בהליכים, ובכל זאת אין זכר לשבילי אופניים, אין די מבני ציבור וכל החוליים של אזוריה הוותיקים של העיר לא זכו להתייחסות בונה. אז עיר העתיד אנחנו לא, גם אם נתעקש.

אשר לפרסום מוקדם של פרטי המיתוג, אני מוכרחה לומר שזו טענה מוזרה. עיריית מודיעין הזמינה את התושבים בקוד פתוח
להשתתף בתהליך המיתוג. כל הבא- ברוך הבא. אולם עינן היה מלא במפגש הראשון, אבל רק חלק מהמשתתפים במליאה
בחרו להמשיך בעבודת הצוותים. עם זאת האנשים שהתנדבו להקדיש מזמנם בעבודת הצוותים עשו זאת ברצינות רבה
ותרמו בכך לכולנו, תושבי העיר. כשהסתיים השלב הראשון הסכימו מובילי המיתוג להיפגש עם קבוצות תושבים שונות ולהסביר את התהליך, למרות שזה לא היה חלק מהתכנית המקורית. הם ישבו עם קבוצה שהייתי חלק ממנה במשך שעות ארוכות. הקרינו מצגת, הסבירו, הקשיבו לכל ההערות שאנשים העלו. ארבע שעות ישבנו, סתם, אזרחים מהיישוב ושמענו. שאלנו. ענו לנו. אז להגיד שהמיתוג נגמר בשליחת סמס כמו כוכב נולד? אני חושבת שזה עלבון לאינטיליגנציה.

אני נזכרת כי יקי בז'ה התנגד ככלל לתהליך המיתוג עוד בתחילתו, בעיקר בשל ההוצאה הכספית הגדולה. זכותו וייתכן גם
שטענתו זו ראויה. אבל פרסום מוקדם של נושאי המיתוג ישדר מסר לא נכון מבחינה ציבורית. כשגוף ממלכתי או ציבורי
רוצה להנהיג שינוי ושואל לדעת הקהל פעם אחת בצורה יסודית ומקיפה, זה בסדר גמור, אפילו מכובד. כשאותו גוף ציבורי
מעמיד לבחירה רשימה קצרה ומצומצמת של אפשרויות בחירה בהמשך לשלב א' של תהליך הבחירה בנושאי המיתוג-
זה ראוי להערכה. אבל אם הגוף הציבורי הזה, קרי העירייה, יבוא שוב לציבור וישאל את אלה שלא רצו בנטל ההשתתפות
בתהליך, שלא בקיאים בנושאים ובחומרים-אין לי ספק שרק אנדרלמוסיה תצא מזה.

בניגוד ליקי אני חושבת שראש העיר צריך לנהל את העיר. לשם כך הוא נבחר בבחירה ישירה בסיבוב ראשון וברוב גדול.
יש לו מועצה המורכבת מנציגי ציבור שנתמכים, גם הם על ידי ציבור רחב. יש להם מנדט מהציבור שבחר בהם. אין הם
צריכים ללכת ולשאול שאלות כל הזמן. מי שרצה להביע את דעתו מלכתחילה הצטרף למליאת המיתוג, לוועדות, לצוותי
המיקוד והביקורת של לאחר מכן והעיקר- יכול לבוא ב 21 ביולי להצביע ולבחור בנושא המיתוק.