למען הגילוי הנאות, אני בעד מיתוג העיר מודיעין. זהו תהליך שיווקי שתכליתו להביא משקיעים וחסויות כספיות לפעילות
בעיר, ונושא מרכז רחב ככל האפשר מקל על תיעול ואיגום משאבים בכסף ובהון אנושי. עם זאת, הביצוע בפועל, לרבות הטמעת התהליך, הנושא וסמל בקרב התושבים הוא מרכיב חשוב בהצלחת המיתוג.
כדי להגיע להטמעה מוצלחת של המיתוג בקרב תושבים ובשביל להגיע למצב המיוחל של השקעות בעיר יש צורך לשתף את התושבים באופן שיטתי וגורף בתהליך. לזכותם של מובילי המיתוג בעיריית מודיעין יש לציין כי הם אכן פעלו ופועלים בשקיפות מלאה. התושבים הוזמנו להשתתף בתהליך המיתוג מן ההתחלה. כל מי שרצה, יכול היה להיות חלק ממקבלי ההחלטות, החל ממליאת פורום המיתוג, עבור בוועדות שהוקמו וכלה בקבוצות מיקוד שניתחו את התוצאות, העירו הערות והציעו הצעות.
עם זאת צריך לקחת בחשבון שנכונו לנו עוד מהמורות בדרך. הנושא, הסמל והסיסמא אינם חזות הכל, והם לא לעולם ועד.
הנה, בתל אביב שמיתגה את עצמה כ"עיר ללא הפסקה", נושא ש'תפס' היטב, שינתה בשנה האחרונה את הסמל. במקום
הסיסמא הישנה והטובה מופיע הסמל של 100 שנים לתל אביב על כל הפרסומים הרשמיים של העירייה. גם חולון שנודעה
כ"עיר הילדים" נראית כמעדיפה את הכיוון של "עיר המשפחה". נראה שמיתוג יכול גם להגביל את כיוון ההתפתחות של העיר, ולכן נכון להיות קשובים ולבחור בנושא שיוצר מוטת כנפיים רחבה למיתוג.
מובילי תהליך המיתוג גילו כי רוב האזרחים רוצים להיות מעורבים באופן פעיל בנעשה בעיר. שיעור ההתנדבות במודיעין בקרב מבוגרים וצעירים הוא מהגבוהים בארץ. תושבי מודיעין מרבים להשמיע את דעתם ונראה שמאד איכפת להם מהקורה סביבם. עם זאת ברור לי כנציגת ארגון התנדבותי שמתנדבים מעוניינים לא רק שקולם יישמע אלא גם שיתחשבו בדעתם.
חלק מהם עסוקים מעל הראש בהתנדבות מתוך רצון להשפיע ולהשאיר את חותמם על הקהילה. זו סיבה נוספת לכך
ששיתוף הציבור בתהליך חשוב כל כך.
ובכל זאת יש שתי שאלות חשובות שצריכות להישאל: מה גודל ההשקעה הכספית שנהיה מוכנים להקצות להתקדמות המיתוג ומה מידת השותפות וההטמעה של התהליך בקרב עובדי העירייה, בעיקר הפקידות הבכירה. אלה הם שני
גורמים שיכולים להעלות את המיתוג לגבהים ולגרום לו להצליח או להוריד אותו לקרקע המציאות ולהקפיא את התקדמותו.
הצלחת המיתוג מחייבת אימוץ פרויקטים, קיום פסטיבלים וימי עיון, עידוד מיצגי אמנות וירידים, מופעי ראווה, פיתוח
מגרשי ספורט- הכל לפי העניין והנושא. לא הכל יביא מייד משקיעים. לפעמים כדי לגייס כסף צריך קודם להוציא אותו.
הטמעת התהליך בקרב התושבים מחייבת קודם שינוי קוד התנהגותי בקרב ההנהגה העירונית-גם הנבחרים וגם הפקידים.
ידוע ופורסם שלא כולם מסכימים בכלל לתהליך. אבל הנקודה העיקרית היא שהטמעה מוצלחת של תהליך שהציבור משתתף בו באופן פעיל מצריכה הקשבה מצד ההנהגה העירונית לאותו ציבור ולנציגיו, התחשבות בדעתו ושיתופו בעשייה, במיוחד כשזה נעשה בהתנדבות.
העירייה פרסמה הודעה לפיה צוות ההיגוי החליט לא לחשוף מראש את החלופות לנושאים וסמל שיוצגו במפגש המסכם,
אני בהחלט מסכימה עם החלטה זו, אבל לא בגלל שהבחירה צריכה "להעשות מהבטן", כדבר ההודעה. לא ב-א' רבתי.
הבחירה צריכה להיעשות מהראש, מהשכל הישר, מתובנה והבנה מה טוב לעיר הצעירה והיפה הזו. וזו איננה החלטה
רגשית, לתפיסתי, אלא מושכלת.
בעיר, ונושא מרכז רחב ככל האפשר מקל על תיעול ואיגום משאבים בכסף ובהון אנושי. עם זאת, הביצוע בפועל, לרבות הטמעת התהליך, הנושא וסמל בקרב התושבים הוא מרכיב חשוב בהצלחת המיתוג.
כדי להגיע להטמעה מוצלחת של המיתוג בקרב תושבים ובשביל להגיע למצב המיוחל של השקעות בעיר יש צורך לשתף את התושבים באופן שיטתי וגורף בתהליך. לזכותם של מובילי המיתוג בעיריית מודיעין יש לציין כי הם אכן פעלו ופועלים בשקיפות מלאה. התושבים הוזמנו להשתתף בתהליך המיתוג מן ההתחלה. כל מי שרצה, יכול היה להיות חלק ממקבלי ההחלטות, החל ממליאת פורום המיתוג, עבור בוועדות שהוקמו וכלה בקבוצות מיקוד שניתחו את התוצאות, העירו הערות והציעו הצעות.
עם זאת צריך לקחת בחשבון שנכונו לנו עוד מהמורות בדרך. הנושא, הסמל והסיסמא אינם חזות הכל, והם לא לעולם ועד.
הנה, בתל אביב שמיתגה את עצמה כ"עיר ללא הפסקה", נושא ש'תפס' היטב, שינתה בשנה האחרונה את הסמל. במקום
הסיסמא הישנה והטובה מופיע הסמל של 100 שנים לתל אביב על כל הפרסומים הרשמיים של העירייה. גם חולון שנודעה
כ"עיר הילדים" נראית כמעדיפה את הכיוון של "עיר המשפחה". נראה שמיתוג יכול גם להגביל את כיוון ההתפתחות של העיר, ולכן נכון להיות קשובים ולבחור בנושא שיוצר מוטת כנפיים רחבה למיתוג.
מובילי תהליך המיתוג גילו כי רוב האזרחים רוצים להיות מעורבים באופן פעיל בנעשה בעיר. שיעור ההתנדבות במודיעין בקרב מבוגרים וצעירים הוא מהגבוהים בארץ. תושבי מודיעין מרבים להשמיע את דעתם ונראה שמאד איכפת להם מהקורה סביבם. עם זאת ברור לי כנציגת ארגון התנדבותי שמתנדבים מעוניינים לא רק שקולם יישמע אלא גם שיתחשבו בדעתם.
חלק מהם עסוקים מעל הראש בהתנדבות מתוך רצון להשפיע ולהשאיר את חותמם על הקהילה. זו סיבה נוספת לכך
ששיתוף הציבור בתהליך חשוב כל כך.
ובכל זאת יש שתי שאלות חשובות שצריכות להישאל: מה גודל ההשקעה הכספית שנהיה מוכנים להקצות להתקדמות המיתוג ומה מידת השותפות וההטמעה של התהליך בקרב עובדי העירייה, בעיקר הפקידות הבכירה. אלה הם שני
גורמים שיכולים להעלות את המיתוג לגבהים ולגרום לו להצליח או להוריד אותו לקרקע המציאות ולהקפיא את התקדמותו.
הצלחת המיתוג מחייבת אימוץ פרויקטים, קיום פסטיבלים וימי עיון, עידוד מיצגי אמנות וירידים, מופעי ראווה, פיתוח
מגרשי ספורט- הכל לפי העניין והנושא. לא הכל יביא מייד משקיעים. לפעמים כדי לגייס כסף צריך קודם להוציא אותו.
הטמעת התהליך בקרב התושבים מחייבת קודם שינוי קוד התנהגותי בקרב ההנהגה העירונית-גם הנבחרים וגם הפקידים.
ידוע ופורסם שלא כולם מסכימים בכלל לתהליך. אבל הנקודה העיקרית היא שהטמעה מוצלחת של תהליך שהציבור משתתף בו באופן פעיל מצריכה הקשבה מצד ההנהגה העירונית לאותו ציבור ולנציגיו, התחשבות בדעתו ושיתופו בעשייה, במיוחד כשזה נעשה בהתנדבות.
העירייה פרסמה הודעה לפיה צוות ההיגוי החליט לא לחשוף מראש את החלופות לנושאים וסמל שיוצגו במפגש המסכם,
אני בהחלט מסכימה עם החלטה זו, אבל לא בגלל שהבחירה צריכה "להעשות מהבטן", כדבר ההודעה. לא ב-א' רבתי.
הבחירה צריכה להיעשות מהראש, מהשכל הישר, מתובנה והבנה מה טוב לעיר הצעירה והיפה הזו. וזו איננה החלטה
רגשית, לתפיסתי, אלא מושכלת.
יעל, אני מאוד מזדהה עם האמירה שלך כי "מתנדבים מעוניינים לא רק שקולם יישמע אלא גם שיתחשבו בדעתם" ועל הצורך בהקשבה עירונית לתושבים.
השבמחק